אליהו הנביא ואני:
כאשר עליתי ארצה בשנת 1938 הגעתי לעמק יזרעאל. שם עבדתי תחת חסותו של כוורן וותיק בשם מנחם איש-שלום. בין יתר השיעורים שלמדתי ממנו קבלתי גם הנחיות איך לצפות אל השמים ולצפות את מזג האוויר. וכה אמר לי: "כאשר תקום בבוקר תצא החוצה ותביט למערב. שם נפגש הרכס של קרית טבעון עם הרכס של הכרמל. העננים שתראה שם יגיעו אלינו לפני הצהרים וכך תדע תמיד איזה מזג אוויר צפוי למשך כל היום. עצה זו שרירה וקיימת עד היום הזה.
והנה באחד הימים דפדפתי בספר המלכים ומצאתי את הפסוקים האלה:
מלכים א' פרק יח:
מב וַיַּעֲלֶה אַחְאָב, לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת; וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל-רֹאשׁ הַכַּרְמֶל, וַיִּגְהַר אַרְצָה, וַיָּשֶׂם פָּנָיו, בֵּין בִּרְכָּו. מג וַיֹּאמֶר אֶל-נַעֲרוֹ, עֲלֵה-נָא הַבֵּט דֶּרֶךְ-יָם, וַיַּעַל וַיַּבֵּט, וַיֹּאמֶר אֵין מְאוּמָה; וַיֹּאמֶר, שֻׁב שֶׁבַע פְּעָמִים. מד וַיְהִי, בַּשְּׁבִעִית, וַיֹּאמֶר הִנֵּה-עָב קְטַנָּה כְּכַף-אִישׁ, עֹלָה מִיָּם; וַיֹּאמֶר, עֲלֵה אֱמֹר אֶל-אַחְאָב אֱסֹר וָרֵד, וְלֹא יַעֲצָרְכָה, הַגָּשֶׁם. מה וַיְהִי עַד-כֹּה וְעַד-כֹּה, וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ, וַיְהִי, גֶּשֶׁם גָּדוֹל; וַיִּרְכַּב אַחְאָב, וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה. מו וְיַד-יְהוָה, הָיְתָה אֶל-אֵלִיָּהוּ, וַיְשַׁנֵּס, מָתְנָיו; וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב, עַד-בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה.
האין זה נפלא ? מסורת עממית, שהיתה כפי הנראה קיימת עוד הרבה לפני אליהו הנביא מצאה את דרכה אל התנ"ך. אני מחזיק בה כרגע ויכול להיות שאני האחרון בשרשרת הזו. אני מקווה מאד שלא – אבל אני פסימי בענין זה.
יעקב לוי 5.9.2010
כאשר עליתי ארצה בשנת 1938 הגעתי לעמק יזרעאל. שם עבדתי תחת חסותו של כוורן וותיק בשם מנחם איש-שלום. בין יתר השיעורים שלמדתי ממנו קבלתי גם הנחיות איך לצפות אל השמים ולצפות את מזג האוויר. וכה אמר לי: "כאשר תקום בבוקר תצא החוצה ותביט למערב. שם נפגש הרכס של קרית טבעון עם הרכס של הכרמל. העננים שתראה שם יגיעו אלינו לפני הצהרים וכך תדע תמיד איזה מזג אוויר צפוי למשך כל היום. עצה זו שרירה וקיימת עד היום הזה.
והנה באחד הימים דפדפתי בספר המלכים ומצאתי את הפסוקים האלה:
מלכים א' פרק יח:
מב וַיַּעֲלֶה אַחְאָב, לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת; וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל-רֹאשׁ הַכַּרְמֶל, וַיִּגְהַר אַרְצָה, וַיָּשֶׂם פָּנָיו, בֵּין בִּרְכָּו. מג וַיֹּאמֶר אֶל-נַעֲרוֹ, עֲלֵה-נָא הַבֵּט דֶּרֶךְ-יָם, וַיַּעַל וַיַּבֵּט, וַיֹּאמֶר אֵין מְאוּמָה; וַיֹּאמֶר, שֻׁב שֶׁבַע פְּעָמִים. מד וַיְהִי, בַּשְּׁבִעִית, וַיֹּאמֶר הִנֵּה-עָב קְטַנָּה כְּכַף-אִישׁ, עֹלָה מִיָּם; וַיֹּאמֶר, עֲלֵה אֱמֹר אֶל-אַחְאָב אֱסֹר וָרֵד, וְלֹא יַעֲצָרְכָה, הַגָּשֶׁם. מה וַיְהִי עַד-כֹּה וְעַד-כֹּה, וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ, וַיְהִי, גֶּשֶׁם גָּדוֹל; וַיִּרְכַּב אַחְאָב, וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה. מו וְיַד-יְהוָה, הָיְתָה אֶל-אֵלִיָּהוּ, וַיְשַׁנֵּס, מָתְנָיו; וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב, עַד-בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה.
האין זה נפלא ? מסורת עממית, שהיתה כפי הנראה קיימת עוד הרבה לפני אליהו הנביא מצאה את דרכה אל התנ"ך. אני מחזיק בה כרגע ויכול להיות שאני האחרון בשרשרת הזו. אני מקווה מאד שלא – אבל אני פסימי בענין זה.
יעקב לוי 5.9.2010
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה